השפה של דניאלה, על מסך הטלוויזיה ומחוצה לו

במקרה שלי אני לא ממש יודעת מי בחר במי, אני במקצוע או המקצוע בי. 

הגעתי לרשות השידור צעירה ונלהבת, וגם היום אחרי לא מעט שנים בתחום התשוקה וההתלהבות נשארו איתי.
בתחילת דרכי הלבשתי דרמות, סרטים, תוכניות לייף-סטייל ונשאבתי אל המקום הזה.
עם הסגירה של רשות השידור והקמה של תאגיד "כאן" מוניתי למלבישה הראשית של התאגיד ומאז אני אחראית על הלבשת המגישות והכתבות של חדשות כאן 11 בשידורי הרדיו והטלוויזיה בשטח ובאולפן, החל ממבזקי הבוקר ועד חדשות הלילה ואני מתה על זה.
מאז ומעולם הייתי הכתובת לחברות ובנות משפחה לבחור ולהתאים בגדים, רהיטים ומתנות - יש בי אהבה אמיתית לעשות את העולם של הסובבים אותי יפה והרמוני יותר.

אני יודעת שהעיסוק שלי עלול לעיתים להיתפס כשטחי, אך האמת היא שאני רואה בו שליחות.
האפשרות לעזור לנשים להוציא מעצמן את המיטב, לחוש ביטחון במי ובמה שהן – זאת זכות.
בגד הוא לעולם לא "רק" בגד, הוא שפה, אמצעי תקשורת, הוא גלגל עזר שמאפשר לנו לתווך את עצמנו לעולם, למסור מסרים לעולם ולהרגיש הכי בנוח להתהלך בין אנשים.
אני משלבת הלבשה של אנשי טלוויזיה עם הלבשה מחוץ למסך, אני דואגת למלתחה הפרטית של חלק מהנשים, כמו גאולה אבן סער, וגם הלבשה של לקוחות שמגיעות אליי באופן פרטי שלא נראות על המסך אלא חיות את חיי היום-יום שלהן מחוץ לטווח המצלמות, כדי שנתאים להן את המלתחה הנכונה ביותר עבורן.
תמיד בתוך זה מתערבבים גם ענייני הנפש. לעמוד מול מראה עם עשרות נשים מידי יום יחד עם תסביכי הגוף שלהן חייב אותי למצוא את המטפלת הפנימית שלי.

זה יהיה שקר להגיד שחסרות דרמות וריגושים בחדר ההלבשה של מערכת חדשות בכל עינייני ההלבשה. ובכל זאת, כללי המשחק וגבולות הגזרה ברורים. הנשים שאני מלבישה בעיסוקי המרכזי רגילות להגיע לחדר ההלבשה ולמדוד בגדים שאני מביאה ומתאימה להן. אחרי ששברתי את הקונספציות השגויות שלהן ביחס לעצמן, "לא, גזרת A לא משמינה אותך ואדום דווקא כן מחמיא לך", אני נהנית מהאמון שלהן ויכולה להיות מסופקת.

חשוב לי תמיד לשלב ההלבשה של נשים מחוץ למסך, זה המקום שממנו הגעתי ותמיד האמנתי שהזכות להרגיש טוב עם איך שאת נראית ומה שאת לובשת לא אמורה להיות פריווילגיה ששמורה ליחידות סגולה או לכוכבות רשת, אלא זכות שמגיעה לכולנו. זו הדרך שלי להמשיך ולאתגר את עצמי, לשמור על רעננות ועניין.

אמנם זה שילוב בין שני עולמות שעבודת הסטיילינג בפועל שונה ביניהן, אך בעצם כל עניין הסטיילינג לטלוויזיה כמו הסטיילינג האישי הוא הבנת הקונספט.
בתוכניות טלוויזיה אני צריכה להיות קשובה לפורמט התוכנית, לתוכן ולמי שמגישה אותו, לנסות לשלב בין כל הצרכים המערכתיים לבין המגישה, שכל אחת שונה מהשנייה, באופי, בהעדפות ובתפיסת המראה שלה. ובעולם הסטיילינג האישי זה דומה רק הכותרת אחרת. אני מבררת בתחילה מי הלקוחה, לומדת קצת עליה ועל הצרכים, יש לקוחות שהן קרייריסטיות והעבודה שלהן כוללת המון פגישות ואירועים באופי מסוים והמלתחה חייבת להיות מותאמת ויש אחרות שרוצות לשדרג את המראה והסגנון באופן כללי, וישנן כמובן את אלו שהן גם וגם. המפגש עם לקוחה מבחוץ מאפשר לי להינות מהקסם הראשוני, לעשות מהפכים גדולים או קטנים ולראות את האור שנדלק אצלן בעיניים ברגע שהן מוצאות את המקום המדויק להן עם התיווך והעזרה שלי.
השינוי לא חייב להיות דרמטי ואני חלילה לא משנה אותן, רק עוזרת להן לדייק את עצמן, את השפה שאיתה הן מדברות עם העולם בצורה לא מילולית.
הבחירה לשלב בין העבודה העיקרית לבין המגזר הפרטי טמון בחיבור בין הדברים.
מה שאני מקבלת במפגש עם לקוחה בחוץ אני מביאה איתי לאולפן ולהפך. השילוב בין נקודות המבט הוא משמעותי עבורי.
כאשת מקצוע שרוצה לשמור על רלוונטיות תמיד, חשוב לשמוע גם מה הצופות חושבות ואיך הדברים נראים מהצד השני, לכן השילוב של טלוויזיה והעולם הפרטי, הגם וגם חשוב!

שלכן דניאלה שנברון
לעמוד האינסטגרם של דניאלה