זה השיר הכי טעון שכתבתי עד היום - מאת ליאת דגן

השיר 'קונדישיונלאב' מתאר חיים בתוך ראש של מישהי,
ששמה את כל היכולת לאהוב את עצמה,
בידיים של אחרים.
זה השיר הכי טעון שכתבתי עד היום,
והסינגל הרביעי מתוך אלבום הבכורה שלי שבדרך. 

קצת אחרי שהשיר יצא בער בי לצלם לו קליפ וחיפשתי רעיון... ואז הגיע סגר.
בהסתמסות אקראית עם המפיק של השיר (והאלבום), רן ירושלמי (סולן WALKWAYS)
עלה רעיון לצלם כמה דמויות שכולן אותה אחת.
הרגשתי שזה זה, והיה לי ברור שאני איכשהו הולכת לצלם את זה כאן ועכשיו.
בבית שלי במצפה שלם שבים המלח, בסלולרי, בסגר... 6 בערב.
בסיבוב של פרץ אדרנלין בקיבוץ השגתי פנס תאורה, גרוטאות פרופס שאספתי בדרך,
וזרי פרחים יבשים שנשארו מהחג מכל מי שעדיין לא זרק. הסטנד של המיקרופון הפך לחצובה לסלולרי,
מיקמתי תאורה, הזזתי רהיטים, זרקתי את כל הבגדים על המיטה, אילתרתי, עשיתי ניסיונות,
ודירת הסטודיו שלי הפכה לסט צילום...10 בלילה.
לבושה מאופרת ומוכנה לאקשן הראשון.

זה די מדהים שהנרטיב של כמה דמויות שכולן אחת,
קרה גם בתהליך היצירה עצמו.
כי הבימאית, הצלמת, התאורנית, המאפרת, נערת המים וגם השחקנית- כולן היו אני.
ובלילה הזה פתאום גם כל ה'אחרים' ששמתי בידיים שלהם את היכולת והאישור לאהוב את עצמי- היו אני...5 בבוקר. אחרי לילה לבן ואינטנסיבי, עיניים אדומות,
רגליים רועדות ואושר אין קץ,
העברתי 30 טייקים לידיו הגאוניות של רן (שגם ערך את הקליפ) ושבעבודת אמן מטורפתתת הוציא מהלילה הלבן הזה משהו די מיוחד :)
הקליפ ייצא לעולם בקרוב, ועד אז הוא מוגש לך כאן באהבה (אנקונדישיונלי) ❤

להשמעה מהטלפון ניתן ללחוץ על הכותרת המופיעה בחלקו העליון של הוידאו מיד לאחר הפעלתו או על האייקון של הרמקול כדי לשמוע אותו :-)

התמונה בראש הכתבה באדיבות 'רדיו זה רוק'
עיצוב: אלעד אביגן